ימות השבוע, חודשי השנה ועונות השנה
„כמה ימים עד יום ההולדת?”, „מה היה שלשום?” — לוח השנה הוא חשבון של כל יום. בכיתה א לומדים את ימות השבוע ואת אתמול, היום ומחר. בכיתה ב — חודשי השנה ועונות השנה. בכיתה ג — לוח החודש, התאריך העברי והחודשים העבריים.
בקיצור
- בשבוע 7 ימים. הוא מתחיל ביום ראשון ונגמר בשבת, ואחרי שבת חוזר יום ראשון.
- בשנה 12 חודשים: ינואר הוא 1, דצמבר הוא 12.
- בשנה עברית מעוברת, כמו תשפ"ז, יש שני חודשי אדר: אדר א׳ ואדר ב׳.
- „כמה ימים עד…” סופרים בקפיצות — כמו לילות — ולא את הימים עצמם.
ימות השבוע לפי הסדר
יום ראשון (א׳), יום שני (ב׳), יום שלישי (ג׳), יום רביעי (ד׳), יום חמישי (ה׳), יום שישי (ו׳), שבת (ש׳). בלוח הכיתה, וגם בדף, מספיק לכתוב אות אחת: „יום ג׳”. אומרים גם „ימי השבוע” וגם „ימות השבוע”, ושתי הצורות מקובלות.
אתמול, היום ומחר: שלשום (לפני יומיים) · אתמול · היום · מחר · מחרתיים (בעוד יומיים) · בעוד שבוע.
היום יום ה׳? אתמול היה ד׳, מחר יהיה ו׳, ומחרתיים — שבת.
חודשי השנה
החודשים הלועזיים (כיתה ב)
ינואר (1), פברואר (2), מרץ (3), אפריל (4), מאי (5), יוני (6), יולי (7), אוגוסט (8), ספטמבר (9), אוקטובר (10), נובמבר (11), דצמבר (12). אחרי דצמבר חוזרים לינואר.
החודשים העבריים (כיתה ג)
תשרי, חשוון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, אייר, סיוון, תמוז, אב, אלול. בשנה מעוברת יש שני חודשי אדר — אדר א׳ ואדר ב׳ — ולכן בשנה כזאת יש 13 חודשים. תשפ"ז היא שנה מעוברת.
תאריך עברי באותיות
- א׳ = 1 · ב׳ = 2 … ט׳ = 9
- י׳ = 10 · י״א = 11 … י״ט = 19
- כ׳ = 20 · כ״א = 21 … ל׳ = 30
- יוצאים מן הכלל: ט״ו = 15, ט״ז = 16
את 15 ו־16 לא כותבים י״ה ו־י״ו, אלא ט״ו ו־ט״ז. רמז מהשמיים: בתחילת החודש העברי כמעט לא רואים את הירח, ובאמצע החודש, סביב ט״ו, הוא מלא.
עונות השנה בישראל
סדר העונות: סתיו, חורף, אביב, קיץ. בישראל העונות לא מתחלפות ביום אחד, ולכן אין תשובה אחת לכל חודש:
סתיו
אוקטובר ונובמבר. הגשם הראשון מגיע.
חורף
ינואר ופברואר. קר, ויורד גשם.
אביב
אפריל ומאי. הפרחים פורחים.
קיץ
יולי ואוגוסט. חם מאוד, וכמעט בלי גשם.
דצמבר, מרץ, יוני וספטמבר הם חודשי מעבר. לכן במצליח לא שואלים „באיזו עונה?” על החודשים האלה.
ולמה יש עונות? ההסבר הנפוץ, „בקיץ כדור הארץ קרוב יותר לשמש”, לא נכון. הסיבה היא הנטייה של ציר כדור הארץ — וזה מסובך לגיל הזה. עם ילדים בכיתות א–ג מספיק לדבר על מה שרואים: קר, גשם, חם.
טעויות נפוצות, ומה עוזר
-
צעד אחד יותר או פחות
היום ג׳, מחרתיים ← „ו”
קפצו שלושה ימים במקום שניים (התשובה: ה׳).
לוח שבוע על המקרר. כל בוקר מזיזים מגנט ושואלים: „מה היה אתמול? מה יהיה מחר?”
-
כיוון הפוך
היום ג׳, מחר ← „ב”
הלכו אחורה במקום קדימה.
„מחר” ו„אחרי” — קדימה, צעד אחד בכל פעם. „אתמול” ו„לפני” — אחורה.
-
ספירת ימים
היום ב׳, כמה ימים עד ה׳? ← „4”
ספרו את הימים עצמם (ב, ג, ד, ה) במקום את הקפיצות (התשובה: 3).
„כמה שינות עד שבת?” — סופרים לילות. כל לילה הוא קפיצה אחת.
איך מתרגלים בבית
- לוח שבוע על המקרר עם מגנט שזז כל בוקר.
- ימי הולדת של המשפחה: כותבים אותם בלוח השנה, ממיינים לפי חודשים ולפי עונות. של מי הכי קרוב?
- יומן מזג אוויר: חמישה בקרים מסתכלים מהחלון ומציירים שמש, ענן או גשם. בסוף סופרים: מה היה הכי הרבה?
- תאריך עברי (כיתה ג): מחפשים בלוח השנה את ט״ו בשבט, או את כ״ה בכסלו — היום הראשון של חנוכה.